עברית
Horologium Florae · על פי קרל לינאוס, 1751
שעון הפרחים
שעון בלי גלגלי שיניים: מינים שנבחרו מפני שהם נפתחים ונסגרים בשעות שאפשר היה לסדר לפיהן את היום. הנה מה שלינאוס הציע, מדוע זה עובד רק בחצי, וכל צמח שנקרא בשמו על לוח השעון של Horae.
מה הציע לינאוס
קרל לינאוס הציג את ה־Horologium Florae בספרו Philosophia Botanica (1751), ונטע גרסה שלו בגן הבוטני באופסלה. אין זה לוח שעון שצוירו עליו פרחים. זו ערוגה של צמחים חיים, שנבחרו וסודרו כך שעובר אורח יוכל לומר את השעה לפי אילו מינים נפתחו ואילו כבר נסגרו לאותו יום.
הרעיון נשען על תצפית שכל אחד יכול לחזור עליה. פרחים רבים אינם נפתחים באקראי: הזקן־התיש נסגר סמוך לצהריים בקביעות כזו שהאנגלים קראו לו „Jack-go-to-bed-at-noon”, ולילית ריחנית נקראת באנגלית על שם השעה שבה היא מתעוררת. תרומתו של לינאוס הייתה להתייחס לכך כאל נתונים — לרשום את השעות, למיין את המינים ולפרוש אותם לפי הסדר סביב ערוגה.
מדוע יש פרחים ששומרים על השעה
לינאוס חילק את הפריחה לשלוש מחלקות. ה־Meteorici נענים למזג האוויר ונפתחים רחב יותר ביום בהיר. ה־Tropici הולכים אחר אורך היום, ולכן שעתם נודדת עם העונה. רק המחלקה השלישית, ה־Aequinoctales, נפתחת ונסגרת בשעה קבועה בלי קשר למזג האוויר או לעונה — ורק בהם אפשר להשתמש ביושר כדי לדעת את השעה.
וזו גם הסיבה ששעון הפרחים מעולם לא באמת עבד. השעות נרשמו באופסלה, בקו רוחב שישים צפון; העתיקו את אותה נטיעה דרומה, ולוח הזמנים יחליק. הוסיפו את מזג האוויר, את הגובה, את סיבוב העונות ואת מצבי הרוח של הצמחים עצמם — ערוגה שבגן אחד קולעת עד חצי שעה, בגן הסמוך תטעה. הוא שורד כאחד הדברים היפים ביותר שנכשלו אי־פעם ככלי מדידה.
עשרים וארבעה המינים שעל הלוח
לוח הפרחים של Horae מחלק את היום לשנים־עשר מקטעים, וכל מקטע נושא שני צמחים, חרוטים בלטינית לאורך השוליים כדרך תחריטי שעוני הפרחים שבאו אחרי לינאוס. הבוטניקה עודכנה מאז המאה השמונה־עשרה: היכן שהשם השתנה, השם המקובל היום מופיע לצדו.
| שעה | כפי שחרוט | השם המקובל היום | שם עברי |
|---|---|---|---|
| 12–1 | Dianthus prolifer | Petrorhagia prolifera | ציפורן מסתעפת |
| Calendula arvensis | ציפורני חתול של השדה | ||
| 1–2 | Anagallis arvensis | Lysimachia arvensis | מרגנית השדה |
| Hieracium pilosella | Pilosella officinarum | עשב־הנץ השעיר | |
| 2–3 | Taraxacum officinale | שן הארי | |
| Cichorium intybus | עולש | ||
| 3–4 | Ornithogalum umbellatum | נץ־חלב סוככני | |
| Geranium molle | גרניון רך | ||
| 4–5 | Mirabilis jalapa | לילית ריחנית | |
| Oxalis acetosella | חמציץ היער | ||
| 5–6 | Nymphaea alba | נימפאה לבנה | |
| Oenothera biennis | נר הלילה הדו־שנתי | ||
| 6–7 | Crepis rubra | אזנב ורוד | |
| Nymphaea alba | נימפאה לבנה | ||
| 7–8 | Anthericum liliago | שושן ברנרד הקדוש | |
| Hypericum perforatum | פרע מנוקב | ||
| 8–9 | Anagallis arvensis | Lysimachia arvensis | מרגנית השדה |
| Erythraea centaurium | Centaurium erythraea | ערבז מצוי | |
| 9–10 | Calendula arvensis | ציפורני חתול של השדה | |
| Dianthus carthusianorum | ציפורן הקרתוזים | ||
| 10–11 | Spergula arvensis | ספרגולה של שדות | |
| Mesembryanthemum crystallinum | אהל גבישי | ||
| 11–12 | Sonchus oleraceus | מרור הגינות | |
| Lilium tigrinum | Lilium lancifolium | שושן הנמר |
שלושה שמות חוזרים לאורך השוליים — Calendula arvensis, Anagallis arvensis ו־Nymphaea alba. זו נאמנות ללוחות העתיקים ולא פליטה: על לוח של שתים־עשרה שעות אפשר לסמן את אותו צמח פעמיים, פעם לשעה שבה הוא נפתח ופעם לשעה שבה הוא נסגר.
כיצד Horae משרטט אותו
הלוח שלמעלה אינו תמונה. זהו קוד השרטוט של האפליקציה עצמה, פועל בדפדפן שלכם ומראה את השעה שלכם: ארבע טבעות קונצנטריות, עשרים וארבעה שמות לטיניים המסודרים אות אחר אות לאורך הקשתות שלהם, שתים־עשרה ספרות שעה, מוטו גרמני חוצה את הטבעת האמצעית כדרך תחריטי שעוני הפרחים משנות ה־1780, חמנייה במרכז, ומחוגי ענף מתחדדים על השעה האמיתית. לצדו ניצב הלוח של השעה שבה אתם נמצאים כעת.